הונדה סיוויק 2017

עיצוב: בכל הקשור למראה החיצוני, גם גרסת הסדאן וגם גרסת ההאצ'בק עברו ריכוך ביחס לדורות היוצאים. גרסת ההאצ'בק מעוגלת יותר ופחות מושכת מבטים. לגרסת הסדאן מראה דווקא מרובע ושמרני יותר.

מנוע: הסיוויק, על כל תצורות המרכב שלה (למעט הגרסאות שהגיעו בייבוא מקביל מארה"ב) הוצעו בישראל עם אותה מערכת הנעה: מנוע בנזין, אטמוספרי, בנפח 1.8 ליטר, עם גל-זיזים יחיד, סעפת יניקה בעלת גיאומטריה משתנה ומערכת תזמון שסתומים משתנה חכמה. המנוע הזה דומה לזה ששירת את הדור הקודם ולכאורה גם ההספק דומה מאוד (142 כ"ס, במקום 140 כ"ס), אך ראש המנוע שונה לטובת הגדלת יחס הדחיסה (לטובת שיפור הבעירה). כמו כן, הותקנה מערכת תזמון שסתומים משתנה משופרת, בעלת פונקציית השבתה של ארבעה שסתומים (בעומס נמוך) למען חיסכון בדלק. כבעבר, הכוח מועבר לגלגלים דרך תיבה אוטומטית פלנטרית בת חמישה הילוכים, עם יחסי העברה ארוכים יחסית. לפיכך, בעומס נמוך הביצועים חלשים יחסית והתגובות אנמיות. עם זאת, בסל"ד גבוה יותר, מערכת תזמון השסתומים המשתנה נכנסת לפעולה מלאה וכך גם הסעפת בגיאומטריה משתנה. כתוצאה מכך הביצועים המתקבלים טובים בהחלט. בסדאן יש תחושה של ביצועים טובים יותר, בעיקר כי היא רועשת יותר. מערכת ההנעה של טייפ R מרשימה, אבל לא כמו שחושבים. מנוע הטורבו אינו מלוטש דיו. אמנם ביכולתו לפעול גם בסל"ד גבוה יחסית למקובל במנועים מוגדשים, אולם גודל המגדש מוביל לפעולה אפקטיבית רק מ-2500 סל"ד, כשמתחת לזה לא נוצר הרבה כוח. גם הצליל לא מגרה כמצופה. יחידת ההנעה כן מרשימה ביכולת הורדת הכוח לאספלט, הודות למתלה קדמי במבנה ייחודי (Dual Axis Strut) המאפשר גם הפחתת עומס מגל ההינע (צירייה) וגם קירוב של ציר ההיגוי לכיוון מרכז הגלגל. למערך הזה מתווסף דיפרנציאל מכני מוגבל החלקה. בורר מצבי הנהיגה מאפשר הפחתה בעוצמת התגבור של ההגה, אלחוש של בקרת היציבות וחידוד של תגובת המצערת. אולם, מדובר במצב שמתאים בעיקר למסלול ולא לכביש ציבורי, לא ניתן לכוון כל פרמטר באופן עצמאי.

צריכת דלק/חשמל: צריכת הדלק של הסיוויק, במבחני הדרכים שנערכו לה לאורך השנים, נעה סביב 10-10.5 ק"מ לליטר. תוצאה מרשימה בשביל מנוע גדול וחזק יחסית.

מערכות בטיחות: הסיוויק נבחנה במבחני הריסוק של 2012 וקיבלה דירוג מרבי של 5 כוכבים. עם זאת, בדגם המחודש המוצע בישראל מאפריל 2015, קיבלה סיוויק שדרוג משמעותי: מערכת בלימת חירום אוטונומית. עם זאת, מדובר במערכת בסיסית הפועלת במהירות עירונית (עד כ-30 קמ"ש).

איכות חומרים והרכבה: במבט ראשון, נראה כי סביבת הנהג בסדאן ובהאצ'בק דומה, כשהסיבה לכך היא התצוגה הדיגיטלית הייחודית שמעל לוח המחוונים. עם זאת, מכאן והלאה השינויים הולכים וגדלים: להאצ'בק סביבת נהג צפופה יותר, מתוך מטרה להקנות תחושה ספורטיבית ועוטפת. שינוי נוסף מתבטא ביחידת השליטה על החלונות והמראות הממוקמת גבוה ופנימה יותר בהאצ'בק לעומת גרסת סדאן, או בסיפון לוח מחוונים בעל קונסולה מרכזית עבה (וידית הילוכים הממוקמת גבוה יחסית). פרט לכך, יש הבדלים באיכות החומרים ובאיכות ההרכבה. סביבת הנהג בהאצ'בק איכותית בהרבה ביחס לזאת של גרסת סדאן (אם כי הדגם המחודש מ-2015 אמור להיות איכותי אף יותר). מנגד, הראות לפנים ולאחור טובה יותר בגרסת הסדאן באופן משמעותי.

התנהגות כביש: היכולת הדינמית של סיוויק בגרסת ההאצ'בק בינונית. המהלך הראשוני של הבולמים נוקשה ותנודות המרכב מרוסנות יחסית בעומס נמוך. מצד שני, תחת עומס בינוני ומעלה המתלים מתגלים כרכים למדי, כך שנוצרות תנודות מרכב משמעותיות. רמת אחיזה גבוהה תסייע לנהג המיומן בנהיגה בטוחה. לגרסת הסדאן מתלים רכים בהרבה והיא רוכנת בדרמטיות, דבר שמוריד מהביטחון של האוחז בהגה. היכולת הדינמית של טייפ R מרשימה ביותר בזכות יכולת הורדת הכוח לכביש (מתלה קדמי ייחודי ודיפרנציאל מוגבל החלקה), הצמיגים הספורטיביים (קונטיננטל סרפוט קונטקט 6 שמגיעים במקור), הבולמים האדפטיביים, הבלמים בעלי העוצמה המרשימה (אוכף קדמי - קאליפר - בעל ארבע בוכנות, עם צלחות בילום בקוטר 350 מ"מ) וכמובן בזכות קשיחות המתלים ועמידות המרכב לפיתול, ששופרו באופן דרמטי ביחס לסיוויק הרגילה. עם זאת, על אף שהמתלה האחורי עמיד בהרבה לפיתול, הוא עדיין מסוג קורת מתח המקנה תנועה מוגבלת לגלגלים, כך שאלו מתקשים בייצור אחיזה - וברכב כה קשיח וכה מהיר (כולל היגוי מהיר במיוחד) מדובר בבעיה שעלולה לסבך נהגים שאינם מיומנים.

נוחות נסיעה ותמרון: נוחות הנסיעה של הסיוויק, בגרסת ההאצ'בק בינונית בעיר. כיול ראשוני נוקשה של המתלים שמכתיב מהלך שיכוך איטי בתחילת התנועה של הבולם גורם להאצ'בק להתקשות בספיגת מהמורות. דווקא מהלך ההחזרה טוב יחסית, כך ששקעים ובורות מסוננים לא רע. גרסת הסדאן רכה יותר ולכן סופגת טוב יותר מהמורות בעומס נמוך (בעיר למשל), אך היא מתנדנדת הרבה יותר בתנועה בין-עירונית ובמעבר על כביש גלי. בידוד הרעשים בהאצ'בק עדיף משמעותית על פני זה שבסדאן. טייפ R איננה נוחה, אך המתלים מפתיעים ביכולת השיכוך שלהם בעיר (במצב רגיל כמובן), על אף צמיגים נמוכי חתך. עם זאת, בידוד הרעשים לא מוצלח כבר מאזור ה- 100 קמ"ש.

מימדי הרכב: הדור התשיעי של סיוויק נשען על בסיס קודמו, אך ממדיו שונים. גם להאצ'בק וגם לסדאן בסיסי גלגלים קצרים מבעבר בכ-2.5 ס"מ (בסדאן ל-267.5 ס"מ) ובכ-4 ס"מ (בהאצ'בק ל-259.5 ס"מ). מצד שני, להאצ'בק יש מרחק סרנים רחב מבעבר (בכ-2-2.5 ס"מ) והמרכב מעט ארוך, רחב ונמוך יותר. בסדאן, הממדים זהים כמעט לגמרי ביחס לאלו של הדור היוצא, עם הפרשים של 0.5 ס"מ בממדים השונים. למרות ההבדלים בממדים, בין סדאן להאצ'בק ובין הדור השמיני לתשיעי, תא המטען של גרסת ההאצ'בק צומצם משמעותית, מ-485 ליטר קודם ל-407 ליטר. בגרסת הסדאן, הנפח עלה מכ-390 ליטר ל-440 ליטר. בסטיישן כבר מדובר על נפח של 573 ליטר, כולל סף הטענה נמוך במיוחד. להאצ'בק ולסטיישן מושב אחורי במבנה ייחודי, הודות למיקום של מיכל הדלק מתחת למושבי הנהג והנוסע. בזכות כך, ניתן לקפל כלפי מעלה או כלפי מטה את בסיס הספסלים האחוריים, ולקבל חלל אחסון גבוה או רצפה שטוחה לגמרי משפת תא המטען ועד המושבים הקדמיים.

מושבים: המרחב ליושבים מלפנים טוב, גם בהאצ'בק שעושה רושם צפוף יותר. עם זאת, יש קושי מסוים בהגעה לתנוחת נהיגה טובה בשל הרצון לעקוב אחר המידע מלוח המחוונים, העלול להיות מוסתר ע"י ההגה. ריפוד המושבים נעים, אך בסיס המושבים שוקע בנסיעות ארוכות וגורע מיכולת התמיכה של המושב. מאחור, המרחב בגרסת ההאצ'בק מוגבל גם לברכיים, גם לכפות הרגליים וגם לראש. המרחב בסדאן עדיף. בכל מקרה, הסעת נוסע בוגר באמצע הספסל תהיה קשה. אמנם הרצפה שטוחה כמעט לגמרי, אך הספסל עצמו צר יחסית וגב משענת היד המרכזית של היושבים מלפנים פולשת למרחב מאחור, בו אין גם פתחי אוורור. בגרסת טייפ R ארבעה מקומות ישיבה בלבד.

אמינות ובעיות ידועות: הונדה התקינה בגרסאות הסדאן, ההאצ'בק ובסטיישן – מנוע ה- 1.8 ליטר בעל ההזרקה הרב-נקודתית המוכר שלה (R18Z) וזאת לאורך כל שנות השיווק של הדגם בישראל. המנוע הזה נחשב אמין ויעיל, עם בלאי מינימלי ביותר. חשוב לשים לב כי ע"פ מדיניות הונדה, ישראל מוגדרת כ-"אקלים קשה" ולכן יש צורך להחליף שמן גיר בכל ארבעה טיפולים או 60,000 ק"מ (המוקדם מביניהם), בעוד שבכל טיפול חמישי או 75,000 ק"מ יש צורך בהחלפה (יקרה) של מסנן הדלק. חשוב להשתמש בשמן הספציפי לפי הוראות היצרן, על מנת לשמור בין היתר על מפעילי מנגנון תזמון השסתומים המשתנה (רכיב שפעולתו מבוססת על שמן המנוע ועלות החלפתו גבוהה). גם מנוע הטורבו של טייפ R (דגם K20C) נחשב אמין מאוד. כאן, עלות התחזוקה גבוהה אף יותר: בכל שלושה טיפולים או 45,000 ק"מ יש להחליף אטם מכסה שסתומים, בעוד שהחלפת מסנן הדלק (במרווח דומה לזה שבגרסת ההאצ'בק הרגילה) מגיעה לכ-2,000 שקלים. בעיה נוספת שכדאי לשים לב אליה, והיא רוחבית כלפי דגמים אחרים של הונדה, הינה תופעת קילופי צבע. בעיה זו אופיינית לכלי רכב שיוצרו בין 2012 ל-2018. על גבי המרכב ניתן לראות חלקים, לפעמים קטנים ולפעמים גדולים מצבע היסוד של המרכב (סגסוגת ברזל, מוכספת). בהיעדר שכבות הצבע וההגנה על המרכב, עלולה להתפתח חלודה ממאירה.